ביום התבוסה תתרחש קריסה מוחלטת של מערך המלחמה, ושום יתרון צבאי או מקצועי לא יעמוד לזכותם של הלוחמים. הלוחם האוחז בנשק, וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת שדרכו לעמוד ולירות מרחוק, לֹא יַעֲמֹד על מקומו משום שפחד האויב ירפה את ידיו ולא יותיר לו פנאי או כוח לדרוך את קשתו. כתוצאה מבריחת הקשתים שנועדו לעכב את האויב, גם החייל הרגלי והזריז שאינו עמוס בציוד, וְקַל בְּרַגְלָיו, לֹא יְמַלֵּט ויציל את עצמו. לבסוף, אפילו הפרש המהיר מכולם, וְרֹכֵב הַסּוּס, ייתפס בידי האויבים ולֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ. כישלונו של הסוס ממחיש כי הוא אינו אלא שקר לתשועה, ושום יתרון לא יועיל כאשר ה' אינו חפץ להציל את האדם.
עמוס, פרק ב׳, פסוק ט״ו
וְתֹפֵ֤שׂ הַקֶּ֙שֶׁת֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔ד וְקַ֥ל בְּרַגְלָ֖יו לֹ֣א יְמַלֵּ֑ט וְרֹכֵ֣ב הַסּ֔וּס לֹ֥א יְמַלֵּ֖ט נַפְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.