חורבנה של מואב עתיד להתרחש מתוך מהומה אדירה וקולות מלחמה, ולא כגסיסה אטית ושקטה [ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהשם הַקְּרִיּוֹת מכוון למקום גיאוגרפי מוגדר, עיר או מחוז בתוך מואב. עם זאת, יש המפרשים את המילה כתיאור לאופיים של המקומות שיעלו באש, דהיינו הערים המבוצרות או הכרכים הגדולים של מואב [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
המילה בְּשָׁאוֹן מתפרשת כהמולה וקול המון מלחמה. הפרשנים מסכימים כי מואב תיפול בתוך רעש המערכה, כאשר האויב יתקוף ויריע בקול שופר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. זווית ייחודית לאופן המפלה מציע המלבי"ם, לפיו קולות השאון, התרועה והשופר אינם רק תיאור הרקע למלחמה, אלא הגורם הישיר למפלה. לפי פירוש זה, אנשי מואב כלל לא יצליחו לאזור כוח ולהילחם, אלא ימותו מרוב פחד ואימה רק מעצם שמיעת קולות האויב המתקרב [מלבי"ם].