נבואת הפורענות על יהודה נחתמת בגזר דין של חורבן על מוקדי הכוח של הממלכה. הפרשנים מסכימים כי המילים וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ אינן מכוונות רק לשריפה פיזית, אלא מהוות דימוי למחריב אנושי, הלא הוא מלך בבל נבוכדנצר, שיישלח כדי לזרוע הרס בארץ. הנביא ממקד את הפורענות ביְרוּשָׁלִָם דווקא, משום שהיא משמשת כבית המלכות ובירת השלטון של יהודה [אבן עזרא].
עמוס, פרק ב׳, פסוק ה׳
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בִּֽיהוּדָ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.