עמוס, פרק ה׳, פסוק ח׳

שליטתו המוחלטת של ה' בכוחות הטבע משמשת אזהרה לאנושות על כוחו להפוך את סדרי היקום בתגובה למעשיה. הוא עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, מערכות כוכבים המפעילות כוחות מנוגדים של קור וחום כדי לשמור על האיזון בעולם ולמנוע קיפאון או שיטפונות. האל השומר על מחזוריות הזמן וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ, יכול באותה מידה להביא עלטה כבדה של חורבן ולהחשיך את גורלם של מנהיגים מושחתים. בדומה לכך, הוא הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, פעולה המקיימת את מחזור הגשמים החיוני, אך גם מהווה איום להציף את היבשה כעונש או להביא צבאות אויב אדירים. מכיוון שיְהֹוָה שְׁמוֹ והוא האדון על כל אלה, לו רק בחרו לעבוד אותו, הוא היה משתמש בכוחו העצום להגנתם במקום להפנות את הבריאה נגדם.