העם נדרש למהפך מוסרי ורגשי ביחסים שבין אדם לחברו, הבא לידי ביטוי בציווי שִׂנְאוּ־רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, כלומר לשנוא מעשים ואנשים רעים, ולאהוב את המעשים הטובים ואת האנשים דוברי האמת. הביטוי המעשי של שינוי זה הוא וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט, דרישה להעמיד ולבסס את הצדק בשערי העיר בהם יושבים השופטים, שכן עיוות הדין ועושק הם שהביאו את הפורענויות על האומה. אם יתקנו את דרכיהם, אוּלַי יֶחֱנַן ה' אותם, ושמא יזכו לחמלה ולרחמים על אף חטאיהם הרבים. תקווה זו מופנית אל שְׁאֵרִית יוֹסֵף, המיעוט ששרד את הגלות והאסונות. כינוי זה מתייחס לכלל עם ישראל כאות הוקרה ליוסף שכלכל אותם במצרים, או שמכוון ספציפית לממלכת ישראל הצפונית שנשלטה על ידי צאצאיו.
עמוס, פרק ה׳, פסוק ט״ו
שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.