ההנהגה המושחתת הורסת את שני יסודות הקיום של העם: המשפט שבין אדם לחברו והצדקה שבין אדם למקום. המנהיגים הם הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, כאשר הם מטים את דין התורה המתוק והופכים אותו עבור העשוקים למר כעשב הלְלַעֲנָה, או ממירים את המשפט בעבודה זרה. במקביל, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ, שכן הם מזלזלים בחובותיהם הרוחניות, משליכים אותן באדישות אל הקרקע או מותירים את קיומן לפשוטי העם בלבד. במקום לרומם את הנפש מעלה, הם מתייחסים לצדקה כאל עניין חומרי, ומתעלמים מכך שה' מצפה מהם לחקות את מידותיו ההוגנות כדי שלא יהפוך עליהם את המציאות כעונש.
עמוס, פרק ה׳, פסוק ז׳
הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.