הקריאה דִּרְשׁוּ אֶת־יְהֹוָה וִחְיוּ מציבה ברירה גורלית בין התעוררות רוחנית שתוביל לחיים, לבין סכנת כליה סופית ומוחלטת אם העם לא ישוב מדרכו. אזהרה זו מבהירה כי ללא שינוי, חרון אף ה' יִצְלַח, כלומר יתלקח, יתפשט ויבקע כָּאֵשׁ עצומה לעבר בֵּית יוֹסֵף, היא מלכות אפרים. אש זו עלולה לבוא כעונש חיצוני או כחורבן פנימי של מלחמת אחים, שבה השבטים יכלו זה את זה כעצים בוערים. לבסוף האש תשלים את ייעודה ההרסני וְאָכְלָה את תושבי שומרון, וְאֵין־מְכַבֶּה שיוכל להושיע ולהציל את עובדי עגל הזהב המוצב לְבֵית־אֵל, חטא שהיווה את סיבת השורש לפילוג ולמפלת העם.
עמוס, פרק ה׳, פסוק ו׳
דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָכְלָ֥ה וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.