האומה הישראלית, שמעולם לא נכבשה ולכן מכונה בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, חווה קריסה קשה שממנה אינה יכולה להתרומם לבדה. היא נָפְלָה ונִטְּשָׁה בעזיבה מוחלטת כחפץ שהושלך ונופץ, ונותרה מושפלת וחלשה ביד אויביה בעודה יושבת עַל אַדְמָתָהּ, עוד בטרם יצאה לגלות. הקביעה כי היא לֹא תוֹסִיף קוּם מתארת גלות ממושכת מאוד או אובדן נצחי של מלכותה הנפרדת, אך אינה שוללת את עצם החזרה לארץ בעתיד. במצבה הנוכחי אֵין מְקִימָהּ, שכן מנהיגיה חסרי אונים ואין לה כוח פנימי לשוב בתשובה ולהתרומם בעצמה. עם זאת, חוסר האונים מותיר פתח לתקווה כי לעתיד לבוא ה' בעצמו הוא שיקים אותה מעפרה.
עמוס, פרק ה׳, פסוק ב׳
נָֽפְלָה֙ לֹא־תוֹסִ֣יף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.