במציאות מושחתת שבה החטאים הופכים לשגרה, הַמַּשְׂכִּיל, האדם החכם שדרכו להדריך את העם, גוזר על עצמו שתיקה מוחלטת ולכן יִדֹּם. בָּעֵת הַהִיא יד הרשעים תקיפה, והחכם נאלץ להימנע מתוכחה כדי לשמור על חייו מסכנה או כדי להימנע מעלבונות, אף ששתיקתו מחסלת את התקווה לחזרה בתשובה. מנגד, ייתכן ששתיקה זו אינה נובעת מפחד אלא מבטאת הכנעה וקבלת הדין כלפי שמיים ללא הרהור. כל זאת כִּי עֵת רָעָה הִיא, שלב סופי ומוחלט שבו סאת החטאים התמלאה והגזרה נחתמה, ובשונה מעת צרה שבה עדיין ניתן להתפלל לה', כעת כוחות הפורענות כבר החלו לפעול.
עמוס, פרק ה׳, פסוק י״ג
לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.