עמוס, פרק ה׳, פסוק י״ב

ה' מבהיר לעם כי שחיתותם המוסרית אינה נסתרת מעיניו, ומדגיש כִּי יָדַעְתִּי את כל העוולות הנעשות בסתר. הוא קובע כי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם, שכן ההידרדרות כה עמוקה עד שפשעי המרד המכוונים הפכו לנפוצים, ואילו החטאים הנובעים מתאווה הפכו לחמורים מהרגיל. מערכת המשפט המושחתת מונהגת בידי שופטים שהם צֹרְרֵי צַדִּיק הרודפים את החפים מפשע מתוך שנאת הצדק, והם אף לֹקְחֵי כֹפֶר המקבלים שוחד ופדיון כספי כדי לפטור רוצחים מעונש מוות. עיוות דין זה נעשה בפרהסיה כאשר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ, כלומר השופטים מטים את דינם של העניים בבתי הדין הפומביים שיושבים בשערי העיר, ומגנים בעבור תשלום על תוקפים חזקים תוך הפקרת החלשים.