קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג לא יפה, אבל פחדתם להעיר לו כדי שלא יכעס או יפגע בכם? מצב כזה בדיוק קרה בתקופה שעליה אנחנו לומדים. בדרך כלל, הַמַּשְׂכִּיל, שהוא אדם חכם וטוב, מנסה להדריך את העם וללמד אותם להתנהג נכון. אבל בָּעֵת הַהִיא, באותו זמן קשה, הוא נאלץ לשתוק. המילה יִדֹּם מתארת שתיקה מוחלטת לגמרי. למה החכם שותק ולא מנסה לעזור להם להשתפר? כי עֵת רָעָה הִיא. זו הייתה תקופה שבה אנשים שעשו מעשים רעים היו חזקים מאוד, והם שנאו שמעירים להם על ההתנהגות שלהם. החכם הבין שאם הוא ידבר וינסה לתקן אותם, הם עלולים להעליב אותו או לפגוע בו, ולכן הוא שתק כדי לשמור על עצמו. הדבר העצוב הוא, שברגע שהחכם נאלץ לשתוק, לא נשאר מי שיכוון את העם לדרך הישר ויעזור להם לתקן את המעשים שלהם.
עמוס, פרק ה׳, פסוק י״ג
לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.