קרה לכם פעם שהלכתם בדרך, ופתאום מישהו קרא לכם מרחוק והזהיר אתכם לא להתקרב למקום מסוים כי הוא לא טוב עבורכם? ככה בדיוק עושה הנביא עמוס. הוא עומד כמו תמרור אזהרה ומבקש מעם ישראל להתרחק ממקומות שבהם עובדים עבודה זרה במקום להתפלל אל ה׳.
הוא מזהיר אותם במיוחד לא להגיע אל בֵּית־אֵל ואל וְהַגִּלְגָּל, שהיו ערים מרכזיות מאוד שבהן הציבו פסלים כמו עגל הזהב. הנביא מוסיף עיר שלישית, וּבְאֵר שֶׁבַע, ועליה הוא אומר לֹא תַעֲבֹרוּ. למה דווקא לא לעבור? משום שבאר שבע הייתה נקודת מעבר חשובה. כל עוד אדם לא חצה אותה, הוא יכול היה להתחרט, לחזור בו וללכת לבית המקדש בירושלים. אבל ברגע שהוא עבר אותה, הוא כבר היה על המסלול הישיר אל העבודה הזרה.
בסוף דבריו, הנביא מסביר מה יקרה לאותן ערים חוטאות, והוא עושה זאת בעזרת משחק מילים מיוחד. הוא אומר כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה, כלומר, בגלל המעשים הרעים שעשו בגלגל, העם יצטרך לעזוב את המקום וללכת לגלות. לגבי העיר השנייה הוא אומר וּבֵית־אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן. המילה אָוֶן פירושה ריקנות ושממה. עיר שהייתה אמורה להיות הבית של ה׳ הפכה למקום של חטא, ולכן בסופו של דבר היא תישאר ריקה ועזובה.