תארו לעצמכם שמישהו מתנהג אליכם בצורה ממש לא הוגנת, ומיד אחר כך מנסה לשיר לכם שיר יפה כדי לשמח אתכם. האם הייתם רוצים להקשיב לו? זה פחות או יותר מה שקרה לעם ישראל בבית המקדש. הלויים היו עומדים ושרים שירים קדושים לה' בזמן הבאת הקרבנות והחגים, אבל באותו זמן, העם התנהג בצורה לא טובה ועשה מעשים רעים. לכן, ה' אומר להם הָסֵר מֵעָלַי, כלומר הוא מבקש מהם להפסיק ולסלק את השירים שלהם. ה' קורא לשירה שלהם הֲמוֹן, מילה שמתארת רעש חזק וסתמי, כמו רעש של גלי הים. בגלל המעשים הרעים של העם, השירים איבדו את הקדושה שלהם והפכו סתם לרעש מפריע באוזניו של ה'. הנביא מזכיר גם את שִׁרֶיךָ, שזו השירה ששרים בפה, וגם את זִמְרַת נְבָלֶיךָ, שזו הנגינה בכלי נגינה שנקרא נבל. ה' מבהיר להם לֹא אֶשְׁמָע, הוא לא מוכן להקשיב לאף אחד מהם. אי אפשר לעשות מעשים רעים מצד אחד, ומצד שני לצפות שה' ייהנה מהשירים ומהנגינה.
עמוס, פרק ה׳, פסוק כ״ג
הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.