קרה לכם פעם שניסיתם להתחמק מבעיה אחת, ומיד צצה לכם בעיה חדשה לגמרי? הנביא מספר לנו משל על אדם שנמצא בדיוק במצב כזה של חוסר אונים, שבו צרה רודפת צרה ואי אפשר להתחמק ממנה.
הסיפור מתחיל באדם שבורח בבהלה מסכנה גדולה, כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי. הוא רץ הכי מהר שהוא יכול כדי להינצל מהאריה שרודף אחריו, אבל פתאום, באמצע מנוסתו, וּפְגָעוֹ הַדֹּב, כלומר הוא נתקל פנים אל פנים בדוב.
האיש מצליח לברוח גם מחיות היער האלה. מותש ונרגש הוא מגיע למקום הכי מוגן שיש, וּבָא הַבַּיִת. הוא נכנס פנימה, מרגיש שהוא סוף סוף הגיע לחוף מבטחים ויכול לחפש לעצמו מקום לנוח. מתוך תחושת ביטחון, וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־הַקִּיר, הוא נשען על הכותל כדי להירגע. אבל דווקא שם, ברגע שהוא בטוח שניצל, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ, נחש שהסתתר בחורים שבקיר מכיש אותו.
המשל הזה מתאר את יום הדין כמצב שבו אי אפשר פשוט לברוח או להתחבא. הוא מלמד אותנו שלפעמים, כשאדם חושב שהצליח לברוח מסכנה אחת, מיד מחכה לו סכנה אחרת, אפילו במקום שבו הוא הכי לא ציפה לה.