בעקבות סירובם העיקש לחזור בתשובה אל ה', משנה הנביא את נימתו מתוכחה לאבל על חורבנם העתידי של עשרת השבטים, המכונים בֵּית יִשְׂרָאֵל. הוא פונה אליהם בדרישה שִׁמְעוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, כלומר שיאזינו לתוכן הדברים ויקוננו עליהם בעצמם. המילה נֹשֵׂא משמעותה הרמת קול, והיא מתארת את הנביא הבוכה, אך גם מדגישה כי ה' כביכול מרים את קולו ומקונן בעצמו קִינָה ישירה על גלותם. צער זה ממוקד עֲלֵיכֶם, כלומר בפגיעה בעם בלבד, משום שבגלות זו לא תסתלק השכינה מבית המקדש כפי שיקרה בעתיד בגלות יהודה וירושלים.
עמוס, פרק ה׳, פסוק א׳
שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.