הקשר בין ה' לעם ישראל אינו מבוסס על פולחן חומרי, ולכן שואל הנביא באופן רטורי האם באמת הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם, כלומר הקרבתם, לִי בַמִּדְבָּר. בפועל, במהלך אַרְבָּעִים שָׁנָה עבודת הקרבנות פסקה כמעט לחלוטין בשל חוסר במשאבים, או שצומצמה רק לשבט לוי שלא חטא בעבודה זרה. עובדה היסטורית זו נועדה לאתגר את תפיסת העם, שסברו בטעות כי קרבנות יכולים לכפר על קלקול מוסרי. הנהגת ה' את בֵּית יִשְׂרָאֵל והיותו מרוצה מהם גם ללא זבחים, מוכיחה כי עיקר עבודת ה' אינה הפולחן, אלא עשיית משפט, צדקה, חסד ואמת.
עמוס, פרק ה׳, פסוק כ״ה
הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.