יצא לכם פעם לשתול זרע באדמה, להשקות אותו כל יום ולחכות בסבלנות רבה עד שיצמח ממנו פרי טעים? תארו לכם שברגע שהפרי סוף סוף מוכן, מישהו אחר מגיע ולוקח אותו. פעם, לפני חורבן הארץ, קרה לעם ישראל משהו דומה. הם עבדו קשה בשדות, אבל בגלל שחטאו, אויבים באו ולקחו להם את התבואה, ובהמשך הם גם נאלצו לעזוב את הארץ.
אבל כאן מגיעה הבטחה משמחת מאוד לעתיד. ה' מבטיח וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת, כלומר הוא יחזיר את בני ישראל מהשבי והגלות חזרה לארץ שלנו, וייתן להם שקט ורוגע. כשהעם יחזור, ההבטחה היא שוּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ. הם יבנו מחדש את הערים שהיו ריקות והרוסות במשך הרבה זמן, והפעם הם יישארו לגור בהן לתמיד ולא יצטרכו לעזוב שוב.
ה' גם מבטיח שוְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם. הפעם העבודה הקשה תשתלם. העם יזרע וישתול, והוא זה שייהנה מהפירות, מהיין ומכל סוגי התבואה. אף אחד כבר לא יגזול מהם את היבול, והם יחיו בביטחון ובשמחה באדמתם.