חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מנסה לברוח למקום רחוק אחרי שהוא עשה מעשים לא טובים, רק כדי שלא ימצאו אותו? הנבואה מלמדת אותנו שאי אפשר לברוח מהצדק של ה׳. גם וְאִם יֵלְכוּ בַשְּׁבִי, כלומר, גם אם האנשים יחליטו להיכנע לאויב מרצונם וילכו איתו לארץ זרה בתקווה שהוא ירחם עליהם וישאיר אותם בחיים, זה לא באמת יציל אותם. ה׳ מכריז כי מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַחֶרֶב. המשמעות היא שהעונש יגיע אליהם גם כשהם נמצאים רחוק בשבי. ה׳ משגיח על הכל, והתוצאה של המעשים שלהם תגיע אליהם בהשגחה מדויקת ולא סתם במקרה. בסוף נאמר וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה. בדרך כלל, כשה׳ שם את העין שלו על מישהו, הכוונה היא שהוא שומר עליו ומגן עליו. אבל כאן, ה׳ מבהיר שהוא יפנה את המבט שלו אליהם וישגיח עליהם מקרוב דווקא כדי לתת להם את העונש שמגיע להם.
עמוס, פרק ט׳, פסוק ד׳
וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.