דניאל, פרק י׳, פסוק י״ז

יצא לכם פעם לדמיין מה מרגיש אדם שפוגש פנים אל פנים מלאך אמיתי? כשדניאל פוגש את המלאך, המראה הרוחני הזה כל כך עוצמתי שהוא משאיר אותו לגמרי בלי כוחות, גם בגוף וגם בנפש. הוא מרגיש חולשה עצומה ופחד גדול, עד שקשה לו אפילו לנהל שיחה רגילה. דניאל פונה אל המלאך ושואל וְהֵיךְ, כלומר איך, בכלל יכול עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה, שהוא דניאל עצמו, אדם רגיל בשר ודם, לדבר עם אֲדֹנִי זֶה, שהוא המלאך העוצמתי שניצב מולו. דניאל ממשיך ומתאר את המצב החלש שלו ואומר וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא יַעֲמָד בִּי כֹחַ וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִי. החרדה העמוקה מהמראה שראה רוקנה אותו מכל כוח גופני. כשהוא אומר שלא נשארה בו נשמה, זו כמובן הגזמה, הרי באותו רגע ממש הוא עומד ומדבר עם המלאך. זו פשוט הדרך שלו להמחיש לילדים ולנו עד כמה הוא מרגיש חלש, מותש ומבוהל מול ההתגלות המופלאה הזו.