קרה לכם פעם שראיתם משהו כל כך מדהים או עוצמתי, שפשוט נשארתם בלי מילים והרגשתם שאין לכם כוח לזוז? זה בדיוק מה שקרה לדניאל כשהוא ראה את המלאך. המראה היה כל כך גדול, שהגוף שלו פשוט נחלש לגמרי. כדי לעזור לו, המלאך משנה את הצורה שלו ומופיע כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם. הוא לובש צורה של איש רגיל, כדי שדניאל יפסיק לפחד כל כך ויוכל לדבר איתו. למרות זאת, דניאל עדיין מתקשה, ולכן המלאך נֹגֵעַ עַל־שְׂפָתָי. הוא נוגע בשפתיים של דניאל, וזה מה שפותח את פיו ונותן לו את הכוח הפיזי לדבר.
עכשיו דניאל פונה אֶל־הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי, כלומר אל המלאך שעומד מולו, ומסביר לו עד כמה הוא נבהל. הוא מספר שרק בגלל בַּמַּרְאָה, מעצם הראייה של החיזיון המפעים, הוא כבר איבד את הכוחות שלו. כדי לתאר את ההרגשה המטלטלת, דניאל אומר נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי. ממש כמו שלדלת יש צירים שמחברים אותה לקיר, כך בגוף שלנו יש מפרקים שמחברים את העצמות. מרוב רעידות ופחד, דניאל הרגיש כאילו החיבורים של העצמות שלו רועדים ויוצאים מהמקום. בגלל זה הוא מסכם ואומר וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ, הוא פשוט לא הצליח להחזיק מעמד וכל הכוח עזב אותו לחלוטין.