ההתגלות הנבואית דורשת ממשאביו של דניאל, ולכן הוא זקוק לסיוע נוסף כדי לשאת את המעמד. המלאך נוגע בו פעם נוספת, וַיֹּסֶף וַיִּגַּע־בִּי, כפעולה שנועדה לחזק אותו שנית [מלבי"ם]. הדמות מתוארת כְּמַרְאֵה אָדָם, כלומר המלאך עדיין שמר על דמות האדם שעטה על עצמו קודם לכן [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. משמעות עמוקה יותר למראה האנושי היא שהושפעה על דניאל נבואה "עבה" ומוחשית יותר, המצומצמת למידותיו, כדי שכוחותיו יוכלו לעמוד בה ולהישאר יציבים [יוסף אבן יחיא].
פעולת החיזוק, וַיְחַזְּקֵנִי, מתבטאת בכך שדניאל הרגיש באופן ממשי את הכוח שעובר אליו [ביאור שטיינזלץ]. חיזוק זה פעל בשני רבדים מקבילים: חיזוק של הגוף הפיזי וחיזוק של הכוחות השכליים והנפשיים [מלבי"ם]. כמו כן, העוצמה לא הועברה רק בעצם המגע, אלא גם באמצעות דברי העידוד והנחמה שהמלאך אומר לו מיד לאחר מכן [מצודת דוד].