המלאך מתגלה לדניאל ומבהיר לו את מטרת בואו: להעניק לו הבנה בנוגע לעתיד הרחוק ולגורלו של עם ישראל. המלאך מסביר כי למרות יכולתו הנוכחית לנצח את השר של פרס ולדאוג שמלכות זו תנהג בחסד עם ישראל, עתידות לקום בהמשך מלכויות אחרות שהוא לא יוכל לנצח, והן ירעו וישעבדו את העם [מלבי"ם].
המלאך מכריז וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ, כלומר הגעתי כעת במיוחד כדי להסביר ולבאר לך את העתיד להתרחש [ביאור שטיינזלץ]. לגבי המילים אֲשֶׁר־יִקְרָה, מוסבר כי הכתוב משתמש בלשון בני אדם, הנוטים לייחס אירועים למקרה עיוור כאשר אינם יודעים ומבינים את סיבתם האמיתית. אולם בפועל, אין כלל מקריות בעולם, והכל מתרחש על פי גזירת ה' [מצודת דוד]. אירועים אלו עתידים להתרחש בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, תקופה המכוונת לזמן הקץ [יוסף אבן יחיא].
הפרשנים מסכימים כי המילים כִּי־עוֹד חָזוֹן מלמדות על התגלות נוספת. מלבד מראות המלכויות שדניאל כבר חווה בעבר, ישנו חזון חדש שנועד לגלות לו דברים שטרם נאמרו לו. חזון זה מיועד לַיָּמִים, כאשר הכוונה היא לימים רבים אל תוך העתיד. המילה "רבים" אמנם חסרה בפסוק, אך היא מובנת מאליה מתוך ההקשר התחבירי [מצודת ציון].