חזון נבואי לילי חושף דמות עליונה ומיוחדת, המשקפת מדרגה נבואית גבוהה מזו של אישים כגדעון ומנוח [אבן עזרא]. הדמות הנגלית, אִישׁ אֶחָד, מתוארת כשלמה, מיוחדת בתוארה, ויש הרואים בה משל לה׳ עצמו [יוסף אבן יחיא].
הופעתה של הדמות מאופיינת בלבוש ייחודי: היא לָבוּשׁ בַּדִּים, כלומר עוטה בגדי פשתן לבנים או בגדי בוץ [רש"י, מצודת ציון, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לבוש זה אינו רק תיאור פיזי, אלא נושא משמעות סמלית עמוקה. הצבע הלבן והפשתן מורים על נקיות מוחלטת מן החומר הפיזי, ומשקפים את מידת החסד והרחמים [מלבי"ם]. ברובד האלגורי, בגדים אלו מהווים משל לה׳ אשר עוטה אור כשׂמלה [יוסף אבן יחיא].
חלקה האמצעי של הדמות מתואר במילים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז. המילה אוּפָז נגזרת מהמילה "פז", כאשר האות אל"ף נוספת לה בתחילתה [אבן עזרא]. לגבי פירוש המילה כֶתֶם, רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר בזהב מובחר וטהור [מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], ויש המדייקים כי מדובר בחגורה עגולה העשויה מזהב זה [אבן עזרא]. לעומתם, גישה אחרת מפרשת את המילה כחגורה המורכבת מקבוצה של מרגליות, אבנים יקרות וזהב [רש"י].
לחגורת הזהב ישנה משמעות רוחנית המחלקת את הדמות לשניים. בעוד שחלקה העליון מסמל חסד, ממתניה ולמטה מסמל הזהב את מידת הדין המופנית כלפי הנבראים בעולמות התחתונים [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי חגורת הזהב, שהיא זכה ונקייה מכל סיג, משמשת כרמז לעולם המלאכים. כשם שהחגורה צמודה לגוף, כך המלאכים, הנקיים מחומר, דבקים בה׳, סרים למשמעתו ומהווים מעין "חגורה" אלוהית [יוסף אבן יחיא].