המלאך פונה אל דניאל ומבהיר לו את מטרת התגלותו ואת מאבקי הכוחות הרוחניים המעצבים את חילופי האימפריות בעולם, מפרס ליריבתה יוון, ואת השפעתם הישירה על גורל עם ישראל.
בדבריו הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ, המלאך מרגיע את דניאל ומסביר כי לא בא להרע לו, אלא לגלות לו סודות נסתרים על ההווה והעתיד כדי להפיג את חרדתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מטרת ההתגלות היא לחשוף בפניו את גזירות האמת שנקבעו על ישראל בגלויות השונות [יוסף אבן יחיא], ולא רק כמענה לתעניותיו של דניאל [מלבי"ם].
לאחר מסירת הנבואה, המלאך מצהיר וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס. המטרה במאבק רוחני זה לפני ה' היא להשפיע על שרי פרס, להפוך את לבם לטובה כלפי ישראל ולהקל את עול הגלות [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. הפרשנים מסכימים כי המלאך בטוח ביכולתו לנצח במערכה זו. ואכן, בימי השעבוד למלכי פרס העבודה הייתה נוחה ולא מכבידה, שכן ה' עורר עליהם רחמים [רש"י, מצודת דוד].
עם זאת, המלאך מתאר נקודת תפנית היסטורית ורוחנית באומרו וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא. לאחר סיום ההתמודדות עם פרס, תשלוט בעולם מלכות יוון [ביאור שטיינזלץ]. המלאך מסביר כי השפעתו המגנה מוגבלת; הוא ייאלץ לצאת מן המערכה ולא יוכל עוד ללמד סנגוריה על ישראל, בין היתר בשל ריבוי פשעיהם [מצודת דוד]. כאשר ייכנס שר יוון וידרוש למשול, המלאך יתקשה מאוד להפוך את לבם של שליטי יוון לטובה. בניגוד לפרס, מלכות יוון תטיל על ישראל עול קשה ומר, החל מימי אלכסנדר מוקדון ועד לגזירות אנטיוכוס, והמאבק להקלת גלות זו יהיה קשה מנשוא [רש"י, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].