התגלות נבואית כבירה גובה מחיר פיזי ונפשי כבד מן האדם החווה אותה. דניאל, שנותר בגפו מול מראה נשגב ומטלטל, חווה קריסה מוחלטת של כל מערכות גופו ונפשו, עד כדי חוסר מסוגלות להכיל את עוצמת החיזיון.
הפרשנים מסכימים כי המילים וְלֹא עָצַרְתִּי מבטאות חוסר יכולת לעכב, לשמר או להחזיק מעמד. דניאל מתאר כיצד כוחותיו נטשו אותו, והוא לא הצליח לעצור בעדם מלהסתלק או לאגור מספיק כוח כדי לשאת את המראה [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
גישה מעמיקה להבנת שלבי הקריסה של דניאל מחלקת את אובדן הכוח בפסוק לשלושה רבדים שונים של הקיום האנושי. תחילת הפסוק, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּחַ, מתייחסת לאובדן הכוח הפיזי של הגוף החומרי. בהמשך, המילה וְהוֹדִי מכוונת לאובדן כוח השכל, ולבסוף, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ מצביע על קריסת הכוחות הנפשיים. בדרך כלל, כאשר כוחות הגוף נחלשים, כוחות הנפש מתחזקים ומכינים את האדם לקבלת נבואה. אולם במקרה זה, עוצמת ההתגלות הייתה כה אדירה, עד שגם הכוחות הרוחניים בטלו לחלוטין ודניאל איבד כל מוכנות לקבל את הדיבור האלוהי [מלבי"ם].
באשר למשמעות המדויקת של המילה וְהוֹדִי, קיימות מספר נקודות מבט משלימות. הגישה המרכזית רואה בכך תיאור חיצוני של מראה הפנים וההדר הטבעי של דניאל שניטל ממנו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים זאת באופן פנימי ורוחני יותר, כהדר והזיו שדניאל כה השתוקק לקבל מתוך השגת רוח הקודש [יוסף אבן יחיא].
הוד זה השתנה לרעה, כפי שמתואר במילים נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית. משמעות המילה לְמַשְׁחִית היא חורבן, הרס והשחתה של הצורה [רש"י, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. במקום שהמראה הנבואי יעניק לדניאל זיו והדר כפי שקיווה, עוצמתו החריבה את מראהו, וכוחותיו כמעט שגוועו לגמרי תחת משא ההתגלות [יוסף אבן יחיא].