דניאל נוהג מנהגי אבלות וסיגוף במשך שלושה שבועות שלמים. הוא אינו מקבל על עצמו צום גמור, אלא מסתפק במועט וחי בתכלית הפשטות, תוך הימנעות מוחלטת ממעדנים ותענוגות גופניים [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי הצירוף לֶחֶם חֲמֻדוֹת מתאר לחם משובח, פת נקיה העשויה מסולת. [רש"י] מוכיח משמעות זו מתרגום אונקלוס על הפסוק "בגדי עשו החמודות", שאותו תרגם למילה הארמית שמשמעותה "נקיות". במקום לאכול לחם איכותי שחומדים אותו, דניאל ניזון מלחם פשוט וזול [ביאור שטיינזלץ], וגם בלילות, כאשר שבר את תעניתו, הקפיד שלא לאכול לחם נקי ולא לשתות יין [מלבי"ם].
בנוסף להימנעות מאכילת בשר ושתיית יין, דניאל מוסיף וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי, כלומר הוא נמנע מלמשוח את גופו בשמן כדרך שאנשים מתענגים רגילים לעשות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הנהגה סגפנית זו נמשכה עַד מְלֹאת, כלומר עד שנשלמו לחלוטין שלושת השבועות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].