המשך דבריו של המלאך, הכוללים נבואות גדולות על זמנים רחוקים, משפיע באופן עמוק על גופו של דניאל. וּבְדַבְּרוֹ, כאשר המלאך מוסיף לדבר עמו דברים עליונים, כוחותיו הפיזיים של דניאל מתבטלים שוב, שכן הוא אינו מסוגל להכיל את העוצמה הרוחנית של נבואות כה רחוקות ונשגבות [מלבי"ם].
בעקבות חולשתו הרבה [יוסף אבן יחיא], מתאר דניאל כי נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה, כלומר השפלתי את פני כלפי מטה [ביאור שטיינזלץ]. יתרה מכך, וְנֶאֱלָמְתִּי, מילה הגזורה מהשורש אילם [מצודת ציון], המבטאת מצב שבו איבד לחלוטין את היכולת לדבר או להגיב [ביאור שטיינזלץ]. שתיקה משתקת זו וחוסר האונים הפיזי נבעו מחרדה עמוקה ממראה המלאך [מצודת דוד], וכן מאפיסת כוחות של הגוף שלא עצר כוח לעמוד בפני ההתגלות [יוסף אבן יחיא].