דניאל, פרק י׳, פסוק י״ז

המפגש עם המלאך מותיר את דניאל באפיסת כוחות מוחלטת, והוא שואל וְהֵיךְ, כלומר ואיך, יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם־אֲדֹנִי זֶה. בכך דניאל תוהה כיצד עבד בשר ודם מסוגל לשוחח עם אדון רוחני, או לחלופין מבקש שהמלאך הנוכחי שנגלה אליו במראה פחותה ידבר עמו במקום המלאך מההתגלות הקודמת, מחשש שימות. החרדה העמוקה מרוקנת אותו מיכולתו הגופנית, ולכן הוא מתאר כי וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא־יַעֲמָד־בִּי כֹחַ. דניאל מוסיף כי וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה־בִי כהגזמה שנועדה להמחיש את חולשתו העצומה למרות שהוא עומד ומדבר, או מתוך חשש אמיתי שנשמתו תיפרד מגופו אם ההתגלות תימשך באותה עוצמה.