תארו לעצמכם חוויה כל כך עוצמתית וגדולה, עד שהגוף פשוט לא מסוגל להכיל אותה ומאבד את כל הכוח שלו. זה בדיוק מה שקרה לדניאל בזמן הנבואה. כאשר דניאל אומר וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל דְּבָרָיו, הוא מתכוון שהוא קלט והרגיש את העוצמה הרוחנית המיוחדת של האיש שהתגלה אליו. החוויה הזו הייתה כל כך חזקה ומפחידה, שהיא הביאה אותו לקצה גבול היכולת שלו. לכן הוא מתאר וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם. מרוב פחד ועייפות עצומה, הוא איבד את ההכרה ושקע לתוך שינה עמוקה. במצב הזה הוא נפל ושכב עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה, כלומר הוא היה שרוע לגמרי על האדמה כשהפנים שלו מופנות וצמודות ממש לקרקע.
דניאל, פרק י׳, פסוק ט׳
וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשׇׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.