החוויה הנבואית מביאה את האדם לקצה גבול היכולת הגופנית וההכרתית. בשלב הראשון, וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל דְּבָרָיו, דניאל קולט את ההשפעה הרוחנית שהקרין האיש שנגלה אליו. מיד לאחר מכן הוא שוקע לחוסר הכרה מוחלט, וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם. תרדמת נבואה זו נובעת מפחד עצום או מעייפות קיצונית, כאשר עצם שמיעת הקול מעמיקה את חולשתו. כתוצאה מכך הוא מוטל שרוע עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה, כשפניו מופנות וצמודות לקרקע.
דניאל, פרק י׳, פסוק ט׳
וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשׇׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.