דניאל, פרק י׳, פסוק י״א

המפגש בין המלאך לנביא מציף את הפער העצום שבין העולם הגשמי לספירות העליונות. המלאך פונה אל דניאל וקורא לו אִישׁ חֲמֻדוֹת, כלומר אדם טהור, נבחר ובעל מידות נעלות. הוא מצווה עליו וַעֲמֹד עַל עָמְדֶךָ, כלומר להזדקף על רגליו ולהישאר במקומו בהקשבה מלאה, שכן המלאך נשלח אליו ישירות מאת ה' כפי שהוא מנמק במילים שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ. למשמע הדברים דניאל אכן מתייצב על רגליו, אך מתאר עָמַדְתִּי מַרְעִיד, שכן גופו אוחז רעד ואימה מכיוון שכוחו האנושי והמוגבל מתקשה להכיל את עוצמת ההתגלות השמימית.