דברים, פרק י״ח, פסוק י׳

התורה דורשת מעם ישראל לחיות באמונה תמימה בה' ולהימנע ממנהגים של עבודה זרה וחיזוי עתידות, ובראשם האיסור החמור להיות מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, טקס הקדשה לאליל מולך שבו הילדים נשרפים או מועברים בין מדורות כדי להבטיח הצלחה. במקום להישען על כוחות נסתרים, יש לבער מן החברה כל קֹסֵם קְסָמִים המנבא את העתיד בביטחון באמצעות פעולות פיזיות, וכל מְעוֹנֵן אשר קובע שעות מוצלחות, חוזה דרך עננים או מייצר אשליות ראייה. כמו כן נאסר המְנַחֵשׁ המבסס החלטות על אמונות תפלות וסימנים מקריים בדרך, והמְכַשֵּׁף העוסק בכישוף מעשי כדי לשבש את הסדר הטבעי שה' ברא. התרחקות מתועבות אלו והישענות על נביאי אמת וחכמי התורה מרוממות את האדם מעל להשפעת המזלות ומאפשרות לו לחיות על פי רצון ה'.