דברים, פרק י״ח, פסוק כ׳

אדם שכבר הוכר כנביא ובוחר במודע ובכוונה תחילה, כלומר יָזִיד, לנצל את מעמדו ולשקר, נידון לעונש חמור. התורה מפרטת שני סוגים של נביאי שקר, כאשר הראשון הוא מי שבוחר לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו, בין אם הוא ממציא מסר מליבו, מוסיף פרשנות אישית לנבואה אמיתית מאת ה', או מציג כשלו נבואה שנאמרה לנביא אחר. הסוג השני הוא וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כלומר אדם המייחס את נבואתו לאלילים, אפילו אם דבריו תואמים לחלוטין את התורה וההלכה. במקרים אלו, עונשו הוא וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא, מיתת חנק המבוצעת על ידי בית הדין, אשר מוזהר שלא לפחד להרשיעו.