דברים, פרק י״ח, פסוק י״ט

סמכותו של נביא אמת היא מוחלטת, וההתעלמות מהמסר שהוא מעביר בשם ה' נושאת עמה אחריות כבדה. הניסוח הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי מתפרש גם במשמעות של אי-השמעה, ולכן מתייחס לשלושה מצבים של פגיעה בנבואה: אדם המסרב לציית להוראת הנביא אף אם היא כוללת ביטול זמני של מצווה, נביא הנמנע מלהשמיע את נבואתו לרבים, ונביא שעובר על דברי עצמו. על כל אחד מחטאים אלו מזהיר ה' כי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ, כלומר הוא יתבע מהחוטא דין וחשבון ויעניש אותו במיתה בידי שמים. יתרה מכך, המילה מֵעִמּוֹ מרמזת כי העונש עלול לפגוע לא רק בחוטא עצמו, אלא גם באנשים המושפעים ממעשיו והולכים אחריו.