תארו לעצמכם שמלך גדול שולח אליכם שליח עם בקשה אישית וחשובה. ברור שהייתם מקשיבים ומבצעים מיד את מה שביקש, נכון? בעולם התנ"ך, נביא אמת הוא השליח של ה'. כשהוא מדבר, זה ממש כאילו שה' בעצמו מדבר אלינו. לכן, כשמישהו מחליט להתעלם מהנביא או לזלזל בדבריו, זה דבר חמור מאוד. אפילו אם הנביא מבקש לעשות משהו שנראה לנו קצת מפתיע, חובה עלינו לציית לו.
התורה מלמדת אותנו שהחובה הזו שייכת לא רק לאנשים רגילים, אלא גם לנביא עצמו. המילים אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לא מתכוונות רק לאדם שמסרב להקשיב לנביא, אלא רומזות לעוד שני מצבים: נביא שמקבל מסר מה' ומחליט לשמור אותו בסוד ולא להשמיע אותו לאחרים, או נביא שבעצמו לא מקיים את מה שציווה על אחרים בשם ה'.
על כל המקרים האלה ה' אומר אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. המשמעות היא שה' בעצמו יתבע מאותו אדם דין וחשבון ויעניש אותו משמיים על כך שלא ציית. מתוך המילה מֵעִמּוֹ אפשר גם ללמוד שהעונש הזה עלול להשפיע לא רק על החוטא עצמו, אלא אפילו על האנשים שהלכו אחריו ולמדו מהמעשים הלא טובים שלו.