דברים, פרק י״ח, פסוק ט״ז

מעמד הר סיני, המכונה בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל, היה נקודת מפנה שבה העם חווה התגלות ישירה של ה'. אולם, עוצמת הקול והאש הייתה מאיימת מדי עבורם מבחינה רוחנית וגופנית, ולכן הם זעקו כי לֹא אֹסֵף, כלומר לא אמשיך, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת. המילים כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ רומזות לבקשתם באותו מעמד למנות להם מתווך אנושי, ובכך הם קיבלו על עצמם לציית לנביאי האומה ולחכמיה שיבארו את התורה ויורו הוראות שעה לדורות. בקשה זו אמנם מנעה מבני ישראל להיות כולם נביאים, אך היא תאמה את הרצון העליון, שכן היעדר התגלות ישירה ומוחלטת מותיר לאדם את יצר הרע, ובכך שומר על הבחירה החופשית ועל יראת השמים שלו.