דברים, פרק י״ח, פסוק ד׳

התמיכה החומרית במשרתי ה' מבוססת על נתינת החלק המובחר והטוב ביותר מהיבול, כאות כבוד למי שמקדישים את חייהם לעבודת הקודש. חובה להפריש רֵאשִׁית מתבואה השייכת לאדם במלואה, ומהתורה החיוב חל על מרכיבי המזון הבסיסיים שלאחר העיבוד, שהם דְּגָנְךָ, תִּירֹשְׁךָ שהוא היין, וְיִצְהָרֶךָ שהוא השמן. בנוסף, מצוות וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ מחייבת להעניק לכהן חלק מהצמר הרך שנגזז כדרכו, לרוב מעדר של חמישה כבשים לפחות, אף שיש המסתפקים בשניים. התורה מדגישה כי מתנות אלו אינן הפרשה סמלית בלבד, אלא חובה מוחלטת שאותה תִּתֶּן־לּוֹ בפועל לידי הכהן, תוך הקפדה שהנתינה תהיה בעלת ערך וראויה לשימושו הישיר.