תארו לעצמכם שיש לכם חלקה קטנה משלכם, ויום אחד השכן מחליט להזיז את הגדר שמפרידה ביניכם קצת לתוך השטח שלכם, רק כדי להגדיל את החצר שלו. בדיוק על המצב הזה התורה מזהירה אותנו כשהיא אומרת לֹא תַסִּיג. המילה הזו מזכירה את המילה לסגת, כלומר ללכת אחורה. התורה אוסרת עלינו לדחוף ולהזיז את סימון הגבול המפריד בין השדות אחורה אל תוך השטח של השכן.
לעשות דבר כזה בארץ ישראל זה חמור אפילו יותר מסתם לגזול. למה? כי ארץ ישראל שייכת לה', והוא זה שחילק אותה לכל משפחה ומשפחה. כשמישהו מזיז את הגבול, הוא בעצם מזלזל בחלוקה המדויקת שה' קבע. התורה מדברת על הגבולות אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים. אותם ראשונים הם המנהיגים שלנו מהעבר, כמו יהושע בן נון, שחילקו את הארץ לשבטים. התורה אומרת לנו לכבד את החלוקה הזו ולא לשנות אותה בסתר.
לא סתם הכלל הזה מופיע בתורה ליד חוקים שעוסקים במריבות קשות. כשמישהו מנסה לקחת שטח שלא שלו, זה מיד גורם לכעס ולסכסוכים בין אנשים. אבל הכלל הזה לא קשור רק לאדמה. חכמים מלמדים אותנו שהאיסור הזה נועד ללמד אותנו להיות הוגנים בכל תחומי החיים. למשל, אסור לנו לקחת רעיון שמישהו אחר המציא ולהגיד שאנחנו חשבנו עליו, ואסור לנו לדחוק מישהו אחר מהמקום שלו. התורה מלמדת אותנו לשמוח בחלק שלנו, ולהיות תמיד הוגנים כלפי החברים שלנו והדברים ששייכים להם.