דברים, פרק כ׳, פסוק י״א

תארו לעצמכם מצב שבו צבא שלם מתכונן למלחמה, אבל רגע לפני שהקרב מתחיל, מוצאים דרך לפתור הכל בלי שאף אחד ייפגע. התורה מלמדת אותנו שגם כשצבא ישראל מגיע להילחם מול אויב, הדבר הראשון שמנסים לעשות הוא להציע שלום. אם העיר של האויב מסכימה, היא צריכה לעשות זאת מכל הלב. התורה מדגישה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ, כדי להסביר שלא מספיק שהתושבים יסכימו רק לחלק מהתנאים ויסתגרו בתוך החומות שלהם. הם חייבים לפתוח את שערי העיר לגמרי ולתת לצבא להיכנס. במצב כזה, התורה מבטיחה שכָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יינצל. המילים האלו מלמדות אותנו שאפילו אם יש בעיר אנשים מעמים שהיו אויבים של ישראל, מותר להשאיר אותם בחיים, בתנאי שהם יעזבו את המעשים הרעים שלהם, יפסיקו לעבוד עבודה זרה ויחליטו להתנהג ביושר. כדי שההסכם באמת יעבוד, תושבי העיר צריכים לקבל על עצמם שני דברים שמופיעים במילים לָמַס וַעֲבָדוּךָ. קודם כל, הם צריכים לשלם מס, שהוא סכום כסף שהולך לצרכים של כולם, כמו בניית בית ה'. הדבר השני הוא שהם עוזרים בעבודות כפיים, כמו חטיבת עצים או שאיבת מים, ומקבלים על כך שכר הוגן. רק אם הם מסכימים גם לשלם וגם לעזור בעבודה, אפשר לסיים את המלחמה בשלום.