דברים, פרק כ׳, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שהצעתם למישהו חברות ושלום, אבל הוא פשוט סירב להקשיב וטרק את הדלת. כשבני ישראל מתקרבים לעיר אויב, הם קודם כל מציעים לה שלום. אבל מה קורה אם העיר לא מסכימה? התורה משתמשת במילה תשלים, כלומר תעשה שלום. אם העיר מסרבת לעשות שלום, המצב משתנה לחלוטין. אולי תחשבו שעדיף פשוט לוותר, להסתובב ולחזור הביתה, אבל התורה מזהירה אותנו: ועשתה עמך מלחמה. הפירוש הוא שאם עיר לא מסכימה לשלום, היא בעצם מראה את הכוונות הרעות שלה. אם בני ישראל פשוט יעזבו אותה וילכו, אנשי העיר ינצלו את ההזדמנות, ירדפו אחריהם ויתחילו במלחמה נגדם בעתיד. לכן, ברגע שהתחלנו להתמודד מולם, אסור לסגת. גם אם תושבי העיר לא יוצאים החוצה כדי להילחם אלא רק מסתגרים בפנים ונועלים את השערים, הציווי הוא וצרת עליה. כלומר, יש להטיל על העיר מצור. מצור אומר שמקיפים את העיר מכל הכיוונים ומונעים מאוכל ומים להיכנס פנימה. זוהי דרך נוקשה שנועדה להחליש את האויב ולגרום לו להיכנע, עד שה' ייתן את העיר בידי ישראל.