דברים, פרק כ״ז, פסוק י״א

מעמד הברכה והקללה הוא אירוע ציבורי שבו האומה מצהירה על מחויבותה לברית, רגע לפני הכניסה לארץ וההתפזרות לנחלות הפרטיות. מטרת המעמד היא לקבע את התורה כתנאי לקיום הלאומי ולעורר בכל יחיד מודעות להשגחת ה', במיוחד לגבי חטאים נסתרים. משום כך וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בציווי מיוחד, כדי למנוע ויכוחים ותרעומת מצד השבטים שנבחרו לעמוד על הר עיבל המיועד לקללה. הציווי ניתן בַּיּוֹם הַהוּא, היום שבו הושלם לימוד התורה והעם הפך רשמית לאומה. מאחר שבאותו יום הם ממילא נשבעו וקיבלו על עצמם את תנאי הברית, השבטים לא יכלו להתנגד לתפקידם במעמד.