עם הכניסה לארץ ישראל, בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, נערך מעמד ברית לאומי שבו התחלקו השבטים לשתי קבוצות, כאשר שישה מהם עמדו עַל הַר גְּרִזִים והשאר על הר עיבל. השבטים שנבחרו לעמוד על הר הברכה הם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן, כולם בניהן של האמהות רחל ולאה, והם מחוברים בפסוק באות וי"ו כדי לבטא אחדות וערבות הדדית. אף על פי שנאמר כי אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, השבטים לא בירכו בעצמם, אלא רק ענו אמן בעת שזקני הלוויים ניצבו בעמק מול ההר והכריזו את הברכות. חלוקה זו מסבירה כיצד שבט לוי נמנה עם העומדים על ההר, שכן בעוד זקני השבט עמדו למטה סביב ארון הברית, שאר בני השבט עמדו למעלה יחד עם אחיהם. הצבתו של שמעון בצד הברכה נועדה למתק את מידת הדין הקשה שלו, מאחר שלא זכה לברכה מפורשת ממשה לפני מותו.
דברים, פרק כ״ז, פסוק י״ב
פרשת כי תבוא
אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעׇבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.