דברים, פרק ג׳, פסוק י״ח

תארו לעצמכם שסיימתם את כל המשימות שלכם, בזמן שהחברים שלכם עדיין עובדים קשה. האם הייתם עוזרים להם או הולכים לנוח? זה בדיוק המצב של שבטי ראובן וגד. הם כבר קיבלו את השטח שלהם למגורים, אבל משה רבנו אומר להם וָאֲצַו אֶתְכֶם. למרות שעד עכשיו משה דיבר לכל עם ישראל ביחד, פתאום הוא פונה אליהם באופן אישי כדי להזכיר להם את ההבטחה שלהם. משה אומר להם שהשטח שלהם ניתן להם כי ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אותו. הוא מדגיש את זה כדי שהם לא יחשבו שהם ניצחו רק בזכות הכוח שלהם, אלא יזכרו תמיד שה' הוא זה שנותן להם את ההצלחה. עכשיו, משה מצווה על כָּל בְּנֵי חָיִל, שזה בעצם כל האנשים החזקים שמסוגלים להילחם, לצאת למלחמה למען שאר השבטים. אבל הוא לא מבקש מהם סתם להצטרף, אלא ללכת לִפְנֵי אֲחֵיכֶם. למה דווקא הם צריכים להיות הראשונים שצועדים בחזית? לא בגלל שהם צריכים לשלם על כך שקיבלו נחלה מוקדם יותר, אלא פשוט כי הם היו לוחמים גיבורים ועוצמתיים מאוד, והיה טבעי וברור שהם אלה שצריכים להוביל את כל עם ישראל קדימה.