קרה לכם פעם שהייתם צריכים להחליף מישהו בתפקיד ממש חשוב והרגשתם קצת פרפרים בבטן? משה רבנו עומד לסיים את תפקידו, ויהושע עומד להנהיג את עם ישראל ולהכניס אותם לארץ כנען. זו משימה עצומה. לכן משה אומר וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי, כלומר, הוא נותן ליהושע הוראה מיוחדת להיות חזק ולא לפחד.
החיזוק הזה מגיע בדיוק בָּעֵת הַהִוא, באותו הזמן שבו חילקו חלקות אדמה לשבטי גד וראובן. למה דווקא אז? כי לשבטים האלה היו לוחמים חזקים מאוד, ומשה רצה שיהושע יזכור שהניצחון לא תלוי בכוח של החיילים, אלא ה' הוא הלוחם האמיתי. המילה לֵאמֹר מלמדת שיהושע צריך להעביר את המסר המרגיע הזה לכל עם ישראל, כדי לעקור מהלב שלהם כל פחד לקראת המפגש עם העמים הרבים שמעבר לנהר.
כדי לעזור ליהושע להיות בטוח בעצמו, משה מזכיר לו: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה. אתה הרי ראית במו עיניך איך ה' ניצח בדרך פלא את סיחון ועוג, שהיו מלכים אדירים וחזקים. הניצחון הזה לא היה רק כדי לכבוש את השטח שלהם, אלא גם כדי להפיל פחד על עמי כנען לקראת בואם של בני ישראל. בסוף משה מנחם ומבטיח ליהושע שכֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. בדיוק כמו שה' עזר לנו לנצח כאן, הוא יעזור לכם שָׁמָּה, בארץ ישראל, וכל השבטים יילחמו יחד בהצלחה.