כיבוש ממלכת עוג היה מוחלט ומהיר בצורה יוצאת דופן. על אף מספרן הרב של הערים וחוזקן, בני ישראל הצליחו לכבוש את כולן בָּעֵת הַהִוא, כלומר בפרק זמן קצר מאוד [ביאור יש"ר]. לא נותרה אף קִרְיָה, עיר באזור זה, שלא נלקחה מֵאִתָּם, מכללם [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מציין במיוחד את כיבושן של שישים עיר המרכיבות את כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב, שמשמעותו כל מחוז או תחום ארגוב [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מציעים מספר כיוונים מרכזיים לביאור שמו של חבל ארץ זה:
הגישה המרכזית קובעת כי מדובר במונח המציין שלטון ומלכות. על בסיס התרגום לארמית, המילה "ארגוב" מפורשת כפלך מרכזי, עיר חשובה או ארמון המלך, שעל שמו נקראת המלכות כולה [רש"י, שפתי חכמים, רבנו בחיי]. גישה זו מסבירה מדוע המילים מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן הוצמדו מיד לאחר מכן; הכתוב מתאר למעשה את מחוז היכל הממלכה של עוג, שהוא המרכז השלטוני [ברכת אשר על התורה].
מנגד, יש המפרשים את השם על רקע גיאוגרפי ולשוני, ומסבירים כי האות אל"ף בשם "ארגוב" היא אות נוספת, והשורש המקורי הוא ר.ג.ב, מלשון רגבי אדמה. לפיכך, השם מתאר אזור המאופיין באבנים וסלעים [אבן עזרא, נתינה לגר].
לצד הסברים אלו, קיימת מסורת כי "ארגוב" הוא למעשה שמו של אדם פרטי שירש את חבל הארץ הזה מאביו, והאזור כולו נקרא על שמו [אבן עזרא, רבנו בחיי]. גישה פשוטה יותר גורסת כי אין צורך לחפש משמעות נסתרת בשם, ויש להבינו כפשוטו כשם המקום על פי ההקשר [רשב"ם].