הפרידה של לוחמי שבטי עבר הירדן ממשפחותיהם לקראת היציאה למלחמה, דרשה התייחסות מיוחדת למצבם של הנשארים מאחור. משה פונה אל הלוחמים ומנחה אותם להשאיר את משפחותיהם ורכושם בערי עבר הירדן [ביאור שטיינזלץ].
המשפט ידעתי כי מקנה רב לכם משמש כמאמר מוסגר בתוך דברי משה [ביאור יש"ר]. ציון עובדה זו נועד להסביר את הצורך של השבטים להשתקע באזור זה, שכן ריבוי הצאן דרש שטחי מרעה מותאמים. אזור זה התאפיין בעמקים עמוקים הממוקמים בין הרים גבוהים, אשר הסתירו את קרינת השמש והעניקו למקנה מחסה טבעי מפני החום הכבד בימות הקיץ [בכור שור].
ההתייחסות המפורשת בפסוק למילה נשיכם מעלה סוגיה מוסרית והלכתית. עזיבת הנשים לתקופה ארוכה לטובת המלחמה יוצרת מצב של עגינות זמנית, שלרוב אינו מותר. עם זאת, משה מסביר כי דווקא בגלל כמות הרכוש העצומה, לא ניתן היה לקחת את הצאן לחזית, והשארתו ללא השגחת הנשים והטף הייתה מובילה לאובדן כלכלי מוחלט. מניעת הפסד ממון כה כבד מצדיקה במקרה חריג זה את הפרידה הזמנית מהמשפחה [העמק דבר].
לבסוף, המילים ישבו בעריכם אינן מהוות רק הוראה מעשית, אלא טומנות בחובן הבטחה. משה מבטיח ללוחמים כי בזמן שהם יעברו חלוצים להילחם שכם אחד עם אחיהם, נשיהם, טפם ורכושם ישבו לבטח בעריהם, וימתינו מוגנים עד שהגברים ישובו בשלום לנחלתם [ביאור יש"ר].