דברים, פרק ג׳, פסוק כ״ג

תחשבו על רגע שבו ממש רציתם להגיע למקום מסוים, התכוננתם אליו כל כך הרבה זמן, אבל פתאום אמרו לכם שאי אפשר. מה הייתם עושים? משה רבנו, המנהיג הגדול של עם ישראל, עמד בדיוק במצב כזה. ה' אמר לו שהוא לא יוכל להיכנס לארץ ישראל המובטחת, אבל משה לא התייאש. הוא פנה אל ה' בתפילה מיוחדת שנקראת וָאֶתְחַנַּן. המילה הזו מלמדת אותנו שמשה לא בא בדרישות. למרות שהוא היה צדיק גדול ועשה המון מעשים טובים, הוא פנה אל ה' בענווה גדולה וביקש ממנו מתנת חינם, משהו שניתן רק מתוך חסד ואהבה ולא בגלל שמגיע לו. למה משה בחר להתפלל דווקא בָּעֵת הַהִוא? הזמן הזה היה בדיוק אחרי שעם ישראל ניצח במלחמה וכבש חלק מהארץ. משה ראה בכך פתח של תקווה, וחשב לעצמו שאם ה' כבר נתן לו להתחיל להיכנס לחלק קטן מהארץ, אולי הגזרה בוטלה והוא יזכה להיכנס אליה באמת. בסוף התפילה מופיעה המילה לֵאמֹר. משה בעצם ביקש מה' לקבל תשובה ברורה ומידית לבקשה שלו. מהמעשה של משה אנחנו לומדים שיעור חשוב לחיים: גם אם המצב נראה קשה ונדמה שאין סיכוי, אף פעם לא מתייאשים ותמיד ממשיכים להתפלל.