תארו לעצמכם שאתם עומדים מול אתגר גדול שמופיע פתאום משום מקום. איך הייתם מרגישים? כשבני ישראל התקרבו לארץ ישראל, יצא מולם עוג מלך הבשן. עוג לא היה מלך רגיל, הוא היה ענק וחזק שחי עוד מהימים של פעם. הוא יצא למלחמה נגדם בפתאומיות גמורה.
משה רבנו היה מנהיג אמיץ, אבל הפעם הוא קצת חשש. לכן ה' אומר לו אַל תִּירָא אֹתוֹ. למה משה פחד דווקא מעוג? משה לא פחד רק בגלל שעוג היה ענק, אלא בגלל משהו עמוק יותר. משה ידע שלפני המון שנים, עוג עשה מעשה טוב: הוא זה שסיפר לאברהם אבינו שהאחיין שלו לוט נלקח בשבי, ובזכות זה לוט ניצל. משה דאג שאולי בגלל המעשה הטוב הזה מהעבר, ה' ישמור על עוג.
כדי להרגיע את משה, ה' אומר לו כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ. שימו לב שהמילה נָתַתִּי כתובה בלשון עבר, כאילו הניצחון כבר קרה. זה בא ללמד שההפסד של עוג נקבע כבר מזמן. כשיצחק היה תינוק, עוג זלזל בו, וכבר אז הוחלט שיום אחד הוא יפול בידיים של הצאצאים של יצחק. ה' מרגיע את משה שאין לו מה לדאוג מהמעשים הטובים של עוג, ומבטיח לו וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן. בדיוק כמו שבמלחמה הקודמת מול המלך סיחון, סיחון יצא מהעיר המוגנת שלו, איבד את כל ההגנות שלו והפסיד, כך יקרה גם לעוג.