קרה לכם פעם שביקשתם משהו שוב ושוב, מכל הלב, ובכל זאת קיבלתם תשובה שלילית? תארו לעצמכם את משה רבנו, המנהיג האהוב, עומד ומתחנן להיכנס לארץ ישראל, אך נתקל בסירוב. משה מספר כי ה' וַיִּתְעַבֵּר, כלומר התמלא בכעס. משה מסביר לעם שהכעס הזה היה לְמַעַנְכֶם, במשמעות של "בגללכם". הוא מזכיר להם בעדינות שהתלונות שלהם במדבר הן אלו שגרמו לו לטעות ולהיענש. באותו רגע מיוחד, ה' סגר את שערי השמיים ולכן וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, התפילה של משה לא יכלה להתקבל.
למרות הסירוב, ה' מרגיע ומנחם את משה במילים רַב־לָךְ. הוא מסביר לו שמחכה לו שפע רב של טוב לעולם הבא, ושהוא כבר הגיע לשיא השלמות הרוחנית, ולכן הוא לא באמת זקוק להיכנס לארץ כדי להתקדם עוד.
לבסוף, ה' פונה למשה בבקשה עדינה: אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר. ה' לא משתיק אותו בכעס, אלא מבקש ממנו להפסיק להתפלל מתוך כבוד עצום לכוחו. התפילה של משה היא כל כך חזקה, שאם הוא רק ימשיך לבקש, ה' כביכול ייאלץ להסכים לו ולשנות את התוכנית, דבר שעלול לסכן את העם. משה, שכל כך אוהב את עם ישראל, מחליט לקבל את הדין בשתיקה ומוותר על חלומו הגדול, רק כדי לשמור על העם שלו.