קרה לכם פעם שעזרתם בבית רק כי פחדתם שיכעסו עליכם? כשעושים משהו מתוך פחד, זה לפעמים מרגיש כמו עול, וברגע שנוכל אנחנו עלולים להפסיק. אבל כשאנחנו עושים משהו מתוך אהבה, אנחנו עושים אותו בשמחה ומרצון פנימי אמיתי. התורה מבקשת מאיתנו לאהוב את ה', כי אהבה היא הקשר החזק והטוב ביותר. האהבה הזו היא לא רק משהו שמרגישים בלב, אלא משהו שרואים בהתנהגות שלנו. כשאנחנו מתנהגים ביושר, שומרים על צדק ומדברים בנחת אל אנשים אחרים, אנחנו גורמים גם לסביבה שלנו לאהוב את ה'.
התורה מסבירה לנו איך בדיוק האהבה הזו צריכה להיראות, ומחלקת אותה לשלושה חלקים. הראשון הוא לאהוב את ה' בְּכָל לְבָבְךָ. הלב שלנו צריך להיות שלם עם ה', בלי מחשבות כפולות או ספקות. זה אומר שעלינו לאהוב את ה' גם כשאנחנו מקיימים מצוות שקל לנו להבין ולהסכים איתן, וגם כשקשה לנו ואנחנו צריכים להתגבר על הרצון הפנימי שלנו לעשות משהו לא טוב.
החלק השני הוא וּבְכָל נַפְשְׁךָ, כלומר לאהוב את ה' בכל החיים שלנו ובמסירות עמוקה, ולהיות נאמנים לו תמיד ובכל מצב.
החלק השלישי והאחרון הוא וּבְכָל מְאֹדֶךָ. הפירוש הנפוץ למילה הזו הוא לאהוב את ה' בכל הרכוש שלנו. יש אנשים שהכסף והחפצים שלהם יקרים להם מאוד, והתורה מזכירה לנו שחשוב להשתמש גם במה שיש לנו כדי לקיים מצוות מכל הלב. בנוסף, אפשר להבין את המילה הזו גם מלשון מידה: להודות לה' ולאהוב אותו על כל מידה שהוא מודד לנו, גם כשקורה לנו משהו טוב ומשמח וגם כשאנחנו מתמודדים עם קושי.